מאז שאלווין הייז ו-ווס אנחסלד שיחקו במדיה, וושינגטון בולטס/וויזארדס הייתה קבוצה של נמושות. לא משנה אם שיחקו שם מנוט בול, גילברט ארינאס, כריס וובר או אגדות בשלהי הקריירה שלהן (ג'ורדן, מוזס מלון), הקבוצה לא הגיעה לסיבוב השני בפלייאוף מאז 1982, מלבד אפיזודה אחת ב-2005. בפלייאוף האחרון נראה שזה השתנה, עם יכולת עילאית של הבק קורט המבטיח ג'ון וול ובראדלי ביל, ומשחק סביר של גורטאט, ננה ואריזה, שהוביל את הקבוצה מעיר הבירה לשחזור ההישג. האם הוויזארדס יכולה להפוך לקונטנדרית, לאחר שנים בשממה?

*

וושינגטון וויזארדס

מאזן בעונה האחרונה: 38-44, מקום שני בבית הדרום מזרחי, הדחה בחצי גמר המזרח לאחר ניצחון 4-1 על שיקגו בסיבוב הראשון, והפסד בשישה משחקים לאינדיאנה בסיבוב השני.

מאמן: רנדי וויטמן, עונה חמישית בקבוצה. אימן בקליבלנד ובמינסוטה, ב-520 משחקים כמאמן ראשי ניצח 191 (36.7% הצלחה).

אולם: ורייזון סנטר, 20,308 מקומות.

באו: הסמול פורוורד הותיק פול פירס, שצפוי לתת לקבוצה מנהיגות, קשיחות, ותחליף טוב לטרבור ארזה (שחקן חופשי, מברוקלין), הסטופר רסואל באטלר, שהגיע מאינדיאנה ונועד לבלום את הסווינגמנים החזקים של המזרח (מלו, לברון ושות'), מכונת הריבאונד ויקיר המערכת דה חואן בלייר (שחקן חופשי מדאלאס) והסנטר קריס האמפריס.

עזבו: השחקן המשלים של החמישייה האחרונה, טרבור "MVP בשנת חוזה" אריזה (שחקן חופשי, עבר ליוסטון), המחליף שלו בעמדה, כריס "הלכתי להתחרות על הדקות של סולומון היל" סינגולטון (עבר לאינדיאנה), הגבוה אל "תפרוש כבר" הרינגטון (עבר לליגה הסינית, בדומה לקווין סרפיין), טרבור "פעם הייתי בבני השרון" בוקר (פרי אייג'נט, עבר ליוטה).

חמישייה: ג'ון וול, בראדלי ביל (יוחלף במרטל וובסטר עד שיהיה כשיר), פול פירס, ננה, מרצ'ין גורטאט

חמישייה שנייה: אנדרה מילר, מרטל וובסטר, אוטו פורטר, דה חואן בלייר, קריס האמפריס.

חמישייה שלישית: גארט טמפל, ראסול באטלר, גלן רייס ג'וניור, דרו גודן, דניאל אורטון.

ולחדשות בהרחבה: הוויזארדס לא עשו שינויים קיצוניים מדי בקיץ, כאשר הם מתבססים על התיאום הגדל בין ג'ון וול ובראדלי ביל, לטענתם הקו האחורי הטוב במזרח. שניהם בני פחות מ-25, ויש להם לפחות עוד עשור לשחק ביחד, אם הם יסכימו להמשיך בוויזארדס. מאחוריהם הוויזארדס שילבו בין ניסיון (אנדרה מילר בן ה-38), הגנה (רסואל באטלר), ויד סבירה מרחוק (מרטל וובסטר, רייס ג'וניור), שיתנו גיבוי טוב ויקבלו הרבה דקות בעת הצורך.

המהלך המרכזי שוושינגטון כן עשו הקיץ, היה בעמדת הסמול פורוורד. טרבור אריזה, שהיה מצויין בעונה שעברה בתור אול ארואונד פלייר, עזב לכסף הגדול של דריל מורי וחבורת החנונים ביוסטון, ובמקומו הגיע פול פירס. פירס, אגדת כדורסל חיה, רחוק משיאו בגיל 37, ובעונה האחרונה נראה כבוי ומתוסכל במדי הנטס, מה שלא מנע ממנו לרשום 13.5 נק' עם 4.6 ריבאונדים לערב. השנה, פירס נראה במצב טוב יותר, מה שצפוי להתקזז עם ההזדקנות של השחקן. 14 נקודות ו-5 ריבאונדים למשחק תהיה עונה טובה מאוד של האמת, יחד עם 3-3.5 אס' לערב.

מלבדו, 2014/15 תהיה שנה חשובה מאוד עבור הבחירה השלישית בדראפט 2013, אוטו פורטר. לפני תחילת העונה פורטר סבל מפציעה, מה שהוביל לעונת רוקי חיוורת של השחקן, בדמות 2.1 נק' עם 1.5 ריב' ו-0.7 אס' ב-9 דקות למשחק בלבד. עם פירס, שלא צפוי לשחק יותר מחצי שעה לערב, הוא יזכה לקרדיט גדול יותר משנה שעברה, בה טרבור אריזה תפס את רוב הדקות של העמדה (35.4 דקות למשחק). אם פורטר יצליח לפרוץ, ולהפוך לשחקן שישי חשוב, הוויזארדס ישתפרו בענק. אם לא, הוא לא יזכה לצ'אנס משמעותי בעתיד הקבוצה הקרוב, והוויזארדס יחפשו סמול פורוורד אחר (השמועות מדברות על קווין דוראנט, יליד העיר, שאמר שישמח לשחק בעיר הולדתו).

בקו הקדמי ימשיכו צמד הסנטרים המזדקן, ננה הילאריו ומרצ'ין גורטאט, ביחד בני 62, שזכו לחוזים ארוכי טווח בקבוצה-ננה מחזיק בחוזה בן 5 שנים בשווי 67 מיליון, כאשר שלוש שנים ממנו נותרו, וגורטאט חתם על חוזה ארבע שנתי בקבוצה. הברזילאי שיחק 55 משחקים בלבד בעונה האחרונה אצל הוויזארדס, וגורטאט בן ה-32 סבל מפציעות רציניות בעבר. בעוד שגורטאט, האמפריס ודניאל אורטון מהווים עמדת סנטר סבירה בהשוואה לאנדרסון וז'אראו וברנדון היוויד, או ג'ואקים נואה ונאזר מוחמד, עמדת הפאוור פורוורד מהווה נקודת החולשה של הוויזארדס.

ננה קלע 14.2 נק' עם 5.5 ריב' למשחק ב-55 המשחקים בהם שיחק, כאשר הוא לא עובר את חצי השעה למשחק. נתונים סבירים, אבל לא בטוח בכלל שיספיקו לפאוור פורוורד פותח לקונטנדרית. לצידו של גורטאט, הצבע הוויזארדסי היה מהחלשים אשתקד, עם 42.2 ריבאונדים למשחק, הנתון ה-20 בטיבו בליגה. בדיוק בשביל זה הובא לקבוצה מומחה הריבאונד דה חואן בלייר, שצפוי לזכות ללא מעט דקות בשביל לתת לוושינגטון שליטה מסוימת בצבע. דרו גודן הותיק צפוי לתרום 5-10 דקות טובות למשחק בעמדה, אבל ללא עונת משובחת של אחד מהשלושה, עמדת הפאוור פורוורד תהיה נקודת התורפה הרצינית של הוויזארדס נגד לאב ות'ומפסון בקאבלירס או גאסול וגיבסון בשיקגו.

תסריט אופטימי: ביל חוזר מחוזק מהפציעה, ויחד עם וול נבחרים לחמישייה הפותחת באול-סטאר. פירס מראה שעדיין לא נס ליחו, ופורטר מפתיע כאשר מסיים כאחד מ-3 השחקנים עם הכי הרבה קולות במירוץ לשחקן השישי של העונה. ויטמן המשובח זוכה לתואר מאמן העונה, והקבוצה ממשיכה כל הדרך למקום השני בפלייאוף, לאחר שהיא עוברת את אטלנטה בסיבוב הראשון ואת שיקגו בקושי בשני, הקבוצה מבריקה והודות לשמירה הדוקה של גורטאט ובלייר בצבע, איכשהו עוברת את הקאבס של בלאט ומגיעה לגמר, שם מודחת מול הספרס.

תסריט פסימי: ביל חוזר באיחור מהפציעה, ונראה כמו הצל של עצמו. פירס מראה שהיה צריך לפרוש מוקדם יותר, פורטר מתברר כבאסט ענק, ננה וגורטאט סוחבים פחות מ-80 משחקים ביחד, והקבוצה מסיימת במקום התשיעי במזרח, מחוץ לפלייאוף.

תסריט ריאלי: הוויזארדס בדרך הנכונה למעלה, אבל צריכים חיזוק בעמדות הפורוורד כדי להיות אחת מ-2 הקבוצות החזקות במזרח. הם יודחו בסדרה גדולה של 7 משחקים מול שיקגו בולס ורוז.

שיר לסיום: עד עכשיו הוויזארדס היו קבוצה סימפטית לחלוטין, שתלוייה ביותר בפוינט גארד המצויין שלה. יום גרוע שלו היה מפיל את כל הקבוצה, אבל הפעם יכול להיות שזה ישתנה. וול היה ונשאר מספר אחד הבלתי מעורער בוושינגטון, אבל נוצר הרושם שביל, פירס ושות' יכולים להשיג כמה ניצחונות בימים חלשים שלו.